סיפורי רשת: רוסים וגרמנים

אני גר בגרמניה. ברגע שהוא נסע על אוטובאן ונכנס לפקק. התנועה של עצירה טיר-פייר. אופנוע צבעוני נהג עלי. צורה של חאקי, אופנוע מהסרט על הפשיסטים, קסדה כמו פאשיסטים.

אני חייב לומר שזה אופנתי כאן ללכת, טוב, אבל אם המשתתף דומה למשתתף - זה רק שיק. ככלל, הוא נתן לי. אחרי כמה זמן עצרתי על מגרש חניה מיוחד למנוחה, רגליים לעשן. ואז לעזאזל האופנוען הביא. הוא קם לידי (על הצרה). אני אמרתי - "אם אתה מבין את החזית המזרחית, אז קצת מאוחר, הרוסים לקחו את ברלין,

היטלר הרעיל. עבר את תהליך נירנברג. באופן כללי, התחת מלא. והכי חשוב - אנחנו כבר כאן ".

אנשים על מגרש המשחקים בכו מצחוק. ואת הבחור המסכן, הבזיק בעיניה, עם מהירות הכדור נותרו.

חופשה בבית הספר. אולם האסיפה המלא, נאום, ביצוע חובב, אורחים כבוד - הכל כמו כולם. ניואנסים: בין האורחים כבוד הם שלושה גרמנים עם מתרגם, כבית הספר עם מחקר מעמיק של גרמנית.

על הבמה, בינתיים, להחליף באופן עקבי:

1) סיפור על חינוך פטריוטי בבית הספר - על הבמה מאחורי הסצינה מראים ראיון עם ותיקי, כפי שהם היכו את הגרמנים;

2) השיר שבוצע על ידי מקהלת הילדים על הקרב, שהלך במלחמה ובאופן שבו הפולשים הפשיסטים הגרמניים השימו;

3) סיפור על הבמאי הראשון, אשר יחד עם שחרורו של 1941, הלך לחזית כדי לנצח את הגרמנים ולא חזר, על המסך - Newsreel הקדמי;

4) תלמיד תיכון מוכשר מאוד עם השיר "Darkzhanka", על המסך - מסגרות מ "אחד זקנים ללכת לקרב".

אחרי הכל, הגרמנים משוחררים בסצינה, כך שהם אומרים משהו טוב לבית הספר. אחד האורחים הוא הראשון לתפוס את המיקרופון ודיווחים מאוד בחיפזון (לדעתי, אפילו לא יודע גרמני הבין אותו לפני התרגום):

- אתה יודע, שני אלה הם הגרמנים. ואני יש לזכור, לא גרמני, אני אוסטרי!

Germany, Leipzig, חנות כלבו Carstadt, אני יושבת בשירותים, מישהו פורץ בתא שלי, למרות שזה סגור, אני צועקת ברוסית "עסוק!".

שתיקה בצד זה של שניות 2-3 ואת התשובה רוסית טהורה: "אוי מצטער."

אבל זה לא הכל, העתק מן הבקתה השכנה באותו רוסית: "זה הכרחי ...".

שלנו בכל מקום;)

אני גרמני, אבל אני במדי בידיעה רוסית. את השיחות הגרמניות המוכרות ושואל:

- "לברך יש לי שאלה בשבילך, מה המילה לא אוהבת?"

- "ובכן, זה אומר טוב מאוד, הטוב ביותר או סוג של זה."

- "מוזר, שאלתי את הרוסים, הם אמרו כי המילה ללא תחרות פירושו על @ ין @ yi."

ברלין. יש קהל של הולכי רגל במרכז העיר בצומת, הוא מחכה לירוק, וזה לא מופעל, שבר ...

ומעניין, המכוניות הן גם אדום ...

כאן עומדים ומחכים - הגרמנים הם אנשים שומרי חוק. פתאום גבר רוסי טהור: "כן, אתה הולך לתחת" והלך. על אדום. מיד עברה כל הקהל.

הוא הדליק את הכביש, הביט בכל אחד, שטוח ואמר: "כן, בל @@ ב, זה קשה לך בלי refuera!"

מקור